רש"ש על בבא קמא י״ב

1 רש"י ד"ה ה"ג דלא ניידי הס"ד ואחר כך מ"ד

2 תד"ה אנא בסופו. גבי מטלטלין לפלוני. כצ"ל:

3 תד"ה פרוזבול שכותבין על עציץ נקוב. הוא בגיטין לז:

4 תד"ה מכר. עי' מהרש"א אבל בל"ז א"א לאוקמי מטעם חצר דלא שייך בקרקע שתהא נקנית ע"י חצר דמטלטלי ועבדי:

5 תד"ה והלכתא כתב גט לאשתו ונתנו ביד עבדה כו'. כצ"ל:

6 תד"ה ל"ל דסתם עבדים א"מ לדעתו. משמע דמ"מ גם בהם מ"ל משתמרים לדעתו וכ"מ לעיל בד"ה מכר ונראה דהיינו בכפות וא"כ קשה מהו הדוחק לאוקמי בכה"ג הלא כמו כן אוקימנא להא דתני החזיק בעבדים קנה מטלטלין:

7 בא"ד ואפי' אמר קני קרקע הסמוכה לתחום כו'. לכאורה מאי רבותא דסמוכה לתחום ונ"ל דט"ס הוא וצ"ל הסמוכה לתהום בה' אבל הרשב"א והה"מ העתיקו ג"כ בשמם לתחום:

8 גמרא ומשני רבינא כו'. בתמורה איתא אביי:

9 רש"י ד"ה מחיים שאחריות הוא עליו. לפ"ז הוא דוקא באומר הרי עלי ולפירושו לקמן גם למסקנא נשאר החילוק בין מחיים לאחר שחיטה וצ"ע דלא אישתמיט הגמרא בשום דוכתא לאשמעינן חדוש גדול כזה וגם לפ"ז עדיין אינו מתורץ דיוקא דמתניתין דהא בהרי זו נמי אין מעילה ואפ"ה אינה ממון בעלים ולפי' התוס' דאפי' במתנות כהונה הס"ד השתא דמחיים הוו ממונם ודאי בהו לא שייך אחריות ואולי כוונתו אחריות הבאתם לעזרה ר"ל הטפול בהם עד שיקרבו:

10 תד"ה ומחיים בסופו. והא דקאמר התם כו' לא הוי לפי המסקנא דהכא כו'. ולעד"נ דהתם הוא כרבא בסוגיא דתמורה ז ב דמשמע דפליג על ר"נ בזה וס"ל דאפי' מת"כ מחיים הוו ממון בעלים ע"ש: